דלגו לתוכן הראשי
מאת עומר•11 באוקטובר 2026

באמצע הלילה

חזרה

השעה 23:00 בלילה. הודעה קופצת בקבוצת הוואטסאפ של הבניין: "סליחה על השעה, יש למישהו במקרה תרופה להורדת חום? בית המרקחת התורן רחוק ואנחנו לבד בבית." תוך שלוש דקות בדיוק, לא פחות מארבע דלתות נפתחו במסדרונות השונים. שכנים בפיג'מות עמדו שם עם סירופים, מדחומים וכוס תה חם לאמא הלחוצה. קהילה אמיתית איזה כיף לגור בביניין עם אנשים כאלה טובים! חימם לי את הלב

חזרה
קרוב לליביקרוב לליבי
מדיניות פרטיותתנאי שימושתקנוןהצהרת נגישותכניסת אדמין
goodvertizing&reuveni pridan

עיצוב ובניית האתר ע"י סטודיו אביב לוריא

ליבי כהן־מגורי ז״ללזכרה ובהשראתה
של ליבי כהן־מגורי ז״ל
השותף החודשיתנובה
קרוב לליבי — סיפורי התקווה של ישראל
ראשיעל המיזםסיפורי התקווה של ישראלהשותף החודשי
ליבי כהן־מגורי ז״ללזכרה ובהשראתה
של ליבי כהן־מגורי ז״ל
השותף החודשיתנובה