דלגו לתוכן הראשי
מאת דוד•11 באוקטובר 2026

מי שתמיד נותן מה לב גם הוא יקבל בחזרה

חזרה

פשוט סיפור שלי קצת מסובח אבל עם הגבורה ענקית אני פשוט עליתי לארץ מקרואטיה בזמן המלחמת אזרחית בשנת 92 אחריי שברחתי מבוסניה ו הרצגובינה לבד אצל קרובי משפחה בגיל 13.5 שנישרנו ללא בית ללא בכלום כמה חודשים היתי מנותק כשר עם המשפחה שנשרה מאחור לא ידעתי עם הם בחיים או לא פיטום הם הופיעו לי בהפתעה ו עליתי לארץ עם אמא ו אחותי קטנה למרות תרואומהה שעברתי בתור ילד עמדתי על הרגלים ותמיד אמרתי שהיה טוב עד ש הגיע 7.10.23 אני לבד בארץ ו לבד בבית פיטום היתה נפילה אחת מתחת לחלון של חדר שלי נשברו תריסים ו חלונות אמרתי לעצמי היה בסדר ו יום מחרת חזרתי ממשמרת חרום אני עובד במפעל מדענות כיבלתי פיטום התכף חרדה כי רקטה נפלה בול מתחת למרפסת בית נירא כאילו פרצו לי מיד נזכרתי בילד הזה שהיתי צריך לעזוב הכל בגלל המלחמה בגלל שנשאתי ללא בית בפעם השנייה היום אני חי לבד באשקלון ללא משפחה קרובה ו מנסה לעזור לכולם לכל מי שאני יכול במיוחד ל מבוגרים ש גרים בביניין שלי כי גם לי עזרו המון שהיתי צריך

חזרה
קרוב לליביקרוב לליבי
מדיניות פרטיותתנאי שימושתקנוןהצהרת נגישותכניסת אדמין
goodvertizing&reuveni pridan

עיצוב ובניית האתר ע"י סטודיו אביב לוריא

ליבי כהן־מגורי ז״ללזכרה ובהשראתה
של ליבי כהן־מגורי ז״ל
השותף החודשיתנובה
קרוב לליבי — סיפורי התקווה של ישראל
ראשיעל המיזםסיפורי התקווה של ישראלהשותף החודשי
ליבי כהן־מגורי ז״ללזכרה ובהשראתה
של ליבי כהן־מגורי ז״ל
השותף החודשיתנובה